הידעתם 19 בנובמבר, שחל היום, הוא יום השירותים הבינלאומי. תזכורת כי עדיין 4.2 ביליון אנשים בעולם ללא גישה יומיומית לעשות צרכים בשירותים בטוחים והיגייניים. חלקם עדיין עושים צרכים בטבע, היעד הוא שבעוד כשני עשורים כבר לא יהיו אנשים כאלה.
ובחזרה אלינו, לנו יש שירותים ורוב הזמן רובנו עושים צרכים בשירותים, ילדים וגברים עושים גם בסביבה. החיים האינטנסיביים והלחוצים גורמים לרובנו לדחות צרכים, אנחנו מרגישים בטוח, השירותים לא יברחו הם יחכו לנו כשנתפנה. מתי נכון לנו להתפנות? מה ההשלכות של התאפקות לעיתים תכופות? האם ואיך אנו שומרים על הרגלי שירותים הטבעיים לגוף? שלפוחית השתן בעלת יכולת לאגור שתן, כמובן שעד גבול מסוים. לכן כשהגוף מודיע על צרכים וצורך ואין אפשרות - מתאפקים. מומלץ לא להאריך התאפקויות ולא לעשות זאת לעיתים תכופות, כאן תקראו על התאפקות קבעו את הגבולות המתאימים לכם.
לגבי התרוקנות מעיים - המזון שאנו לועסים עובר תהליך ארוך במערכת העיכול כשבסוף התהליך מגיעה פסולת הצואה לקצה התחתון של המעיים לפתח היציאה.תחושת כובד ולחץ באיזור פי הטבעת היא תחושת הצרכים הגדולים להתרוקנות. דחייה תגרום להתייבשות הצואה, לעצירות, קשיי התרוקנות וגם מטשטשת תחושת צורך חוזרת. מומלץ ללכת לעשות צרכים ולהתפנות כשמרגישים את הצורך ולא לדחות.
תנוחת כריעה היא דרך טבעית לעשות צרכים ולהתרוקנות מעיים יעילה. תנוחת הישיבה המודרנית המתאפשרת מאז שהאסלה נכנסה לחיינו, משאירה את השרירים מכווצים, מונעים מהצואה לצאת ספונטנית, ומונעים התרוקנות יעילה. מאיתנו זה דורש להתאמץ, לדחוף וללחוץ יותר מהבטן. לחצים חוזרים יגרמו בטווח הרחוק להיחלשות שרירי רצפת האגן ולצניחות אברי אגן בנשים. מומלץ להניח רגליים על שרפרף גבוה, להזדקף ולנשום עמוק במקום לדחוף.
רוב הקשיים בהתרוקנות והעצירות הכרונית ניתנות לטיפול בהקניית הרגלים מחודשת גם באמצעות ביופידבק אל תתאפקו ופנו לייעוץ של פיזיותרפיסטית רצפת האגן.
אם יש לכן עצות או שאלות העלו אותן כאן ושתפו נשים אחרות בפוסט.
אני כאן בשבילך.